יום ראשון, 14 בינואר 2018

Liverpool football club 3: Manchester city 4

אחרי שכולנו התחלנו לחשוב שמנצ'סטר סיטי כבר לא תפסיד השנה באה ליברפול והצליחה לעשות את מה שכבר 30 משחקים לא קרה בפרמייר ליג: לנצח את מנצ'סטר סיטי. המשחק עתיר השערים הסתיים בפער מינימלי, 4:3 לטובת האדומים מליברפול. וכל אחד השערים סיפר סיפור אחר.... 


בסופו של יום, נדמה שעיקר התרומה לתוצאת המשחק היא של אדרסון מוראס, שוער הסיטי. לפחות שני שערים נפלו בגלל התנהלות שלומיאלית שלו, מהסוג שאין לקבל משוער ברמתו. האם ייתכן שדמותו הנעדרת של פיליפה קוטיניו, חלוץ ליברפול, שרבים סברו שהעברתו לברצלונה החלישה מאוד את האדומים, היא שהצליחה להסיח את דעתו של השוער הברזילאי ?  

יום שלישי, 9 בינואר 2018

מינסוטה טימברוולבס קרעה את הקליבלנד קאבאלירס

מינסוטה טימברוולבס קרעה את הקליבלנד קאבאלירס אתמול בלילה. פשוט קרעה. אין לזה מילים אחרות. 
כשמתבוננים על מצב הקבוצות ערב המשחק, רואים שהקאבס הגיעו ללילה הזה כשהם במקום שלישי במזרח, מוליכים את הבית המרכזי, עם 25 נצחונות ו-14 הפסדים. הוולבס הגיעו ללילה הזה כשהם מקום רביעי במערב, מוליכים את הבית המערבי, עם 25 נצחונות ו-16 הפסדים. 
וכמובן, כל מפגש של מינסוטה וקליבלנד, כל עוד בראשונה ישחק אנדרו וויגינס ובשניה ישחק קוין לאב, יהיה משחק טעון על רקע הטרייד ההוא, במסגרתו מינסוטה מכרה את ההווה שלה (לאב) תמורת העתיד שלה (וויגינס) וקליבלנד עשתה בדיוק את ההיפך, על רקע חזרתו של הבן האובד, לברון ג'יימס. 
קליבלנד כבר קצרה את התשואה על אותו טרייד, במסגרת האליפות של עונת 2015-2016. האם הגיע זמנה של מינסוטה לקצור את התשואה ? 

לפחות במשחק הזה, זה בהחלט נראה כך. וויגינס הוביל את קלעי מינסוטה ונראה מחוייב להחריד (לא אחת, במיוחד על חשבונו של לאב). 


לעומת וויגינס, לברון שיחק גרוע. אפילו כתב החצר של לברון, בריאן ווינדהורסט, הסכים לכך כשתיאר את מדד הפלוס/מינוס שעמד על מינוס 39 של לברון. לברון לא היה לבד. כל החמישיה הפותחת של קליבלנד היתה לא-מרשימה. בלשון המעטה. קליבלנד גילתה כאן משהו עצוב על עצמה. היא לא יכולה להסתכל על עצמה כקבוצה גדולה. אין לה את היכולת הזו, המיוחדת, להתעלות בערבים הגרועים. הערב הזה היה איתות ברור לכך. 
נכון, יש לקאבס הרבה תירוצים. העיקריים שבהם הם החזרה מפציעה של טריסטן תומפסון ואייזיאה תומאס. מדובר בחמישיה בהסתגלות. בקבוצה שבאמצע העונה עדיין מחפשת את הקצב שלה והביחד שלה. וגרוע מזה - מדובר בקבוצה שידעה שהיא תגיע לרגע הזה ותצטרך לעבור את התהליך הזה. 
אבל עיקר הבעיה היא שקליבלנד היא - בבירור - קבוצה שקמה ונופלת על רמת ההתמקדות של לברון ג'יימס. אם הוא מפוקס, יש לה ערב שלרוב יהיה מצויין וגם אם כל האחרים לא ממוקדים, הקבוצה עדיין נראית טוב. אבל אם לברון לא בפוקוס, הקבוצה מסריחה. אין מילים טובות יותר לתאר את זה. הבעיה האמיתית של קליבלנד היא שמבחינת לברון זה בדיוק המצב שהביא אותו לנטוש את מיאמי. לברון לא אוהב להיות השחקן המסויים הזה שהכל יושב עליו. תגידו מה שתגידו על מקומו בהיסטוריה - האיש לוקח אליפויות רק כשיש לידו שני סופרסטארים. אחד שמוריד ממנו את הלחץ ושני שמוריד ממנו את הפוקוס של הקבוצה השניה. ראינו ב-3 ההתמודדויות שלו מול גולדן סטייט שאם הוא השחקן האיכותי היחיד בקאבס, זה שמוביל בכל הקטגוריות, הם לא מנצחים. 
מבחינת קליבלנד, הערב הזה צריך להיות אור אדום. כי כל אוהד ספורט שעקב אחרי ג'יימס לאורך השנים מבין שאם הקבוצה תקום ותיפול על סמך היכולות של לברון, בקיץ הוא יילך למקום אחר. כזה שיאפשר לו את אותם תנאים שקיבל במיאמי, התנאים שבהם הוא מגיע לשיאו, התנאים שמאפשרים לו להיות הראשון בין שווים, ולא זה שכולם מוסרים אליו וזזים הצידה. 

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

בוסטון סלטיקס נגד הפילדפלפיה-76

פעם, במחצית הראשונה של שנות ה-80', זה היה המשחק הכי טוב בליגה. נראה שהיום שבו הסטטוס הזה ישוב למפגשי הבוסטון סלטיקס והפילדלפיה-76 הולך ומתקרב. 


למה רק הולך ומתקרב? כי ה-76 עוד לא בשלים. הם עוד צעירים מדי. בן סימונס, בדקה ה2:43 של היילייטס הזה מדגים היטב את חוסר הנסיון. מצד אחד חטיפה אדירה שמעידה על הרפלקסים והאתלטיות יוצא-הדופן שלו. מצד שני, הוא מסיים את המהלך בהטבעה במהלכה הוא עושה צעדים ברורים. רק בליגה שהשיפוט שלה מוטה לטובת הבידור וכנגד הספורט מאפשרים כזה מהלך, אבל חוסר-השלמות הטכנית שמשתקפת מהטעות הזו - היא שעומדת בעוכריו של סימונס. הוא יהיה שחקן גדול (אם יישאר בריא), אבל הוא עדיין בתהליך הבניה. מצד שני, כבר עתה הוא עושה דברים שקשה להאמין (כמו ההיילייט בדקה 6:52 לסרטון כשהוא לוקח ריבאונד התקפה מול 3 ירוקים ומטביע בריברס דאנק שיתווסף לסרטי ההיילייט שלו. 

סימונס, כמו ג'ורדן בזמנו, לא יוכל לנצח לבד. ג'ואל אמביד מתואר על ידי רבים בתור מי שיכול להיות הסנטר האולטימטיבי. אבל פוטנציאל לא עוזר לך אם השחקן לא משחק. ואמביד שוב לא שיחק. השאלה האם פילדלפיה-בוסטון ישובו ליריבות גדולה תלויה בתשובה לשאלה האם אכן פילדלפיה תצליח להוציא מים מהסלע הנקרא ג'ואל אמביד. האם הוא יישאר בריא בחלקים גדולים מספיק של הקריירה שלו כדי שהוא יהיה הכוח שהוא היה יכול להיות לו היה הטבע נותן לו רגליים מתאימות יותר לאינטנסיביות של הנ.ב.א? כרגע, נטל ההוכחה על ה76 ועל אמביד. 

מהצד השני, הסלטיקס לא הרשימו. הם אומנם ניצחו, אבל התקשו מול קבוצה עתירת-כשרונות צעירים וחסרת נסיון רב. משחק המסירות של הסלטיקס הוא אדיר ומזכיר את האיכויות של הפיסטונס של סוף שנות ה-80. רואים את העבודה המעולה של בראד סטיבנס ואת התבונה האינדיבידואלית והקבוצתית. ובכל זאת, חוץ מקיירי אירווינג, היתה תחושה שחסר להם, לסלטיקס, הגרוש ללירה. האם גורדון הייווד הצפוי לחזור מפציעתו רק בשנה הבאה ישלים את החסר לקבוצה? ייתכן. קשה לדעת כרגע. ג'יילן בראון הצליח שלא להרשים במשחק ולהפגין שוב חוסר יציבות יחסי שממשיך להדגים את סימן השאלה סביב השחקן המוכשר הזה: האם הוא רוצה את זה מספיק ? ג'ייסון טאטום לעומתו המשיך להפתיע לטובת ולתת עוד הופעת רוקי מעולה. האם הסלטיקס יוכלו לצפות שטאטום יצליח לשרוד את קיר הרוקים הממשמש ובא אחרי פגרת האל-סטאר? קשה לדעת. 
לכאורה, יש אפשרות שהסלטיקס, כבר השנה, יצליחו להגיע אל גמר הנ.ב.א. אבל הופעות כמו זו שראינו הערב מביאות למסקנה שזה עדיין בידיים של הקאבס. קליבלנד מקרטעת מספיק כדי לשאול האומנם בבוא הפלייאוף נראה סוף-סוף את האיכות שאפשר היה לצפות מסגל שבו מככבים ג'יימס, לאב, תומאס, ווייד,  בצד שחקנים שלמדנו לצפות מהם ליותר, כמו תומפסון, סמית' ושמפרט? קשה שלא להרגיש שזה סוג הסיטואציה שבו הקאבס הגיעו לנקודה שבה רק טרייד גדול או חילופי מאמנים יאפשרו להם למצות את מה שאולי תהיה העונה האחרונה של לברון ג'יימס בקליבלנד. ועדיין, כל עוד השאלה מי הטובה ביותר מוכרעת על בסיס איזו קבוצה מתאמצת יותר, הסלטיקס ופילדלפיה לא מחזיקות כרגע בכתר המשחק הטוב בליגה. יידרש עוד זמן - ומזל. 

יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

מי יותר טוב - מיקי ברקוביץ' או עמרי כספי

ויינט מריצים סקר - מי יותר טוב - מיקי ברקוביץ' או עומרי כספי ? במפתיע, שני שליש מהמשיבים חושבים שברקוביץ' - ומעידים עד כמה תרבות הכדורסל בארץ מוגבלת.

אין ספק שלברקוביץ' היתה קריירה עם הישגים בולטים יותר- אבל זו תוצאה של הכרעה פשוטה מאוד שברקבוביץ' קיבל - להיות ראש לשועלים. כספי, שהקשיב לחז"ל והלך להיות זנב לאריות, מראה איך נראה שחקן כדורסל אירופאי איכותי כשהוא מתמודד ברמות הגבוהות ביותר. הוא טוב - אבל הוא לא נהדר. 

בקנה מידה אירופאי - ברקוביץ' הוא אגדה
בקנה מידה אמריקאי - כספי הוא שחקן טוב. 

אבל קנה המידה האמריקאי הוא במטרים. וזה של אירופה? בסנטימטרים.

איך נדע? תחשבו על בוב מקאדו. היה כוכב-על בארה"ב, וכשהזדקן הפך לשחקן שישי איכותי (באליפויות של הלייקרס באמצע שנות ה-80') וכשהזדקן עוד - עבר לאירופה והיה בה כוכב על אל תוך שנות ה-40 לחייו (26 נקודות ו-10 ריבאונדים בקבוצות של מילאנו שלקחו 2 אליפויות אירופה)... וזה היה בדיוק באותן שנים בהן ברקוביץ', כוכב על אירופאי, היה חלק מקבוצות חזקות מאוד של מכבי ת"א שלא הצליחו לנצח את הקבוצות של מקאדו... 

11 משחקים בסך הכל. כך נראתה קריירת הקולג'ים של מי שהפך להיות "מר כדורסל" בישראל לאחר מכן - 
4.4 דקות למשחק
2.5 נקודות למשחק
0.8 אסיסטים ; 0.6 איבודים; 1.4 ריבאונדים; 0.3 חטיפות 
57% מהשדה; 66% מהעונשין

איך נראתה קריירת הקולג'ים של כספי? לא היתה. אז בואו נעשה השוואה לא הוגנת. איך נראתה שנתו הראשונה של כספי בנ.ב.א
77 משחקים (מתוכם-33 הוא פתח בחמישיה)
25 דקות למשחק 
10.3 נקודות למשחק 
1.2 אסיסטים; 1.3 איבודים; 4.5 ריבאונדים; 0.7 חטיפות 
446% מהשדה (369% מהשלוש) ; 67% מהעונשין

מממ.... מי התמודד טוב יותר בתרבות הכדורסל החדשה והזרה והאינטנסיבית הרבה יותר ? לא קשה לראות את זה, נכון? 

עדיין לא משוכנעים? כשברקוביץ' עצמו מסכם 40 שנות הערצה חסרות גבול אליו, הוא מסביר מה הכריע את הכף אחרי אותה שנת קולג'ים - עצתו של אביו המאמץ, שראה את הרכבת האווירית של משכנעים מהארץ שביקשו לשכנע את מיקי לשוב אל מכבי: 'תחזור לארץ כי פה תהיה אחד מתוך רבים. בארץ תהיה מספר אחת, ותמיד יזכרו מי זה מיקי ברקוביץ'. 

מיקי עדיין חלם על נ.ב.א.... הוא בעצמו מספר באותו ראיון: 
"הייתה לי הצעה מאטלנטה הוקס ב–1979. המאמן שלהם, יובי בראון, עקב אחרי כשהייתי תחת חוזה במכבי. באתי לאמריקה עם ביטחון מפה ועד השמיים, עברתי את המבחנים בהצלחה וקיבלתי זימון ל–NBA, אבל מכבי לא שחררו אותי".

"הבטחתי להם שאשחק באמריקה שנתיים ואחזור לשנתיים במכבי, לשחק בחינם, אבל לא היו מוכנים לשחרר אותי. ניסיתי לצאת מהחוזה בדרכים משפטיות. הגענו עד השופט שאול אלוני, שאמר לי: ‘מיקי, אני רואה אותך הרבה שנים. כיהודי וכישראלי אני לא משחרר אותך. יש לנו אחד ויחיד כמוך פה", ברקוביץ' מספר. "בארצות הברית אתה תשב על הספסל. אאריך לך את החוזה ואשפר אותו כספית'. כאן הסתיים החלום. היום זו תקופה אחרת. כל שחקן מכניס מראש לחוזה סעיף יציאה ל–NBA. בתקופתי זה בכלל לא משהו שנלקח בחשבון".
אבל מה שברקוביץ' לא מזכיר הוא האפשרות, כשהסתיים אותו חוזה עם מכבי, לנסות אז לצאת לנ.ב.א. 
בתום חוזהו בעונת 1982/83, בגיל 29, הוא עדיין היה יכול לנסות. ארבידאס סאבוניס, למשל,עבר לשחק בנ.ב.א בגיל 31 עם ברכיים גמורות, כשהוא הרבה אחרי השיא שלו. ובכל זאת, כל מי שראה אותו התרשם. ואיך לא?  הוא שיחק 470 משחקים (7 עונות) בליגה הטובה בעולם וסיים עם ממוצעי קריירה למשחק של : 24 דקות, 12 נקודות ב50% מהשדה (32.8% מהשלוש) ו-78.6% מהעונשין, 7.3 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 0.8 חטיפות ו-1.1 חסימות. 

סביר להניח שמיקי חשש מהנסיון הקשה שמחכה לו. כשזוכרים את המאמץ הרב שנדרש מדראז'ן פטרוביץ' המנוח להתאים עצמו לסגנון בנ.ב.א, קל להבין את החשש. ובכל זאת, דראז'ן, אחרי שנתיים מאמללות בפורטלנד, עבר לניו-ג'רזי ושם התחיל אט-אט לפרוח. זה לקח זמן, אבל בשנתו האחרונה בליגה היה כוכב הקבוצה. תביטו על הסטטיסטיקה:
70 משחקים, מתוכם 67 פתח בחמישיה, 22.3 נקודות ב51.8% מהשדה (44.9% מהשלוש), 87% מהעונשין, 3.5 אסיסטים, 2.7 ריבאונדים, 1.3 חטיפות ב-38 דקות למשחק.
לא חייבים להאמין לסטטיסטיקה. תביטו על ההיילייטס: 


פטרוביץ' ז"ל נבחר לחמישיה השלישית אותה שנה. בהתחשב בכך שהיה בגיל 29, אפשר להעריך שלולא התאונה שיאו עדיין היה לפניו. כן... 29.... אותו גיל שבו ברקוביץ' כבר ויתר ואפילו לא ניסה. 

אז עם כל הכבוד לכל מי שמעדיף את משה מיכאל "מיקי" ברקוביץ' על פני עומרי משה כספי, אני סבור שבשאלה מי מבין השניים הוא הטוב יותר, לי אין ספק שמשה עד משה, לא קם כעומרי כספי. 



יום רביעי, 11 באוקטובר 2017

ארגנטינה 3: אקוודור 1. מסי במונדיאל !

כל אוהדי הכדורגל ברחבי העולם יכולים לנשום לרווחה. ארגנטינה העפילה ממוקדמות המונדיאל. 

למרות תצוגה חלשה מאוד עד כה, ארגנטינה הצליחה להרשים במחזור האחרון במוקדמות, ולנצח את אקוודור 3:1. נצחון שבזכותו הצליחה הנבחרת הלאומית בהנהגת לאונל מסי לקפוץ מהמקום השישי אל השלישי ולעלות בזכות אל טורניר הכדורגל החשוב בעולם. 

הנצחון הזה גם היה אבן-דרך נוספת בקריירה של מסי, שהבקיע את כל שלושת השערים והיה המנהיג ללא עוררין של החלק ההתקפי של קבוצתו. כל הספקנים והלגלגלנים התמהים כיצד זה שהשחקן הטוב בעולם איננו מצליח להוביל את נבחרתו לגביע העולם בכדורגל ראו את מסי נותן מפגן מעורר השראה של מנהיגות ודוגמא אישית. 


ובכל זאת, אין טוב בלא רע. המפגן הזה חשף גם לעיני כל את חולשת הגנת ארגנטינה. כל-כך הרבה טעויות הגנתיות נחשפו שם מול נבחרת אקוודור, כך שקל לשער שאם לא ייעשו תיקונים מהותיים במערך ההגנתי של נבחרת  ארגנטינה, גם במונדיאל הקרוב מסי לא יזכה להניף את הגביע העולמי. 

יום שבת, 16 בספטמבר 2017

כמה קשה להיות שוער הוקי קרח?


מה התפקיד הכי קשה בספורט שהוא הכי מהיר מכולם?
השוער כמובן.

חושבים ששוערי כדורגל או כדוריד קיבלו תפקיד קשה? תראו את הסרטון הבא. הוא מתיימר להציג את "ההצלות הכי טובות בהיסטוריית הNHL". אלה כמובן לא ההצלות הכי טובות (מה אפשר לעשות, עידן הטלוויזיה המודרנית מעוות את הפרספקטיבה בהעדר תיעוד למה שקרה כאן בשנים הקודמות) אבל בכל זאת, אך אפשר לוותר על הזדמנות נהדרת להתרשם מהאומץ, הנחישות, הריכוז והרפלקסים שנדרשים מהתפקיד נורא-ההוד וכפוי-הטובה הזה, של שוער הוקי קרח ?

יום שבת, 12 באוגוסט 2017

סרט שכל שוער כדורגל צריך לראות...

חופשת הקיץ הוא זמן מעולה לאימונים, שיפורים ולמידה עבור ספורטאים. 

הסרט הבא, ריכוז משעשע ומהמם של שגיאות של שוערי-כדורגל הוא הזדמנות נהדרת עבור כל מי שמתעניין בצד הזה של המשחק ללמוד מה לא לעשות, ממה להימנע, ומדוע דווקא בתפקיד הזה על המגרש, שמרנות כל-כך חשובה...